ביקור במרוקו מומלץ מאוד, והיום זה קל מתמיד עם טיסות ישירות מישראל למרוקו. כל מה שצריך זה ויזה למרוקו, לתכנן את הטיול ולהזמין את כרטיסי הטיסה. שימו לב, כיום צריך להוציא ויזה אלקטרונית למרוקו, וניתן למצוא מדריך ויזה למרוקו בקישור זה, באדיבות חברת ויזה.נט, המסייעת בהנפקה מהירה וקלה של ויזה.

מרוקו תמיד נחשבה לפנינה אקזוטית על מפת התיירות העולמית, ותמיד גילתה גישה סובלנית כלפי ישראלים והקהילות היהודיות הנחשבות לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה והתרבות של מרוקו. זוהי מדינה מיוחדת במינה שיש בה קצת מכל דבר – אווירה ים תיכונית, לצד החיבור לאפריקה וגם לעולם הערבי. וזה משתלב עם השפעות צרפתיות, ספרדיות ופורטוגזיות. יש בה אזורי אקלים שונים ותוכלו למצוא בה חופי ים נעימים, מדבר אינסופי, אך גם פסגות הרים מושלגות. זוהי מדינה של תרבות, מוזיקה, מטבח מעולה והרבה מאוד סיפורים.

אז לקראת הטיול, להלן סקירה קצרה של הערים הקסומות של מרוקו. כל המקומות שכדאי לכם לבקר בהם, מרבאט ועד אגאדיר. בסוף המאמר הבאנו לכם גם הסבר קצר על ויזה אלקטרונית למרוקו.

הערים המתוירות ביותר במרוקו

ממלכת מרוקו היא מדינה עשירה באטרקציות תיירותיות. יש בה הרבה מה לראות ומקומות שונים בהם אפשר לבקר. לכל אזור מאפיינים ייחודיים, אטרקציות שונות ואפילו אזורי אקלים שונות. להלן רשימת הערים המתוירות ביותר במרוקו – המקומות שהם MUST!.

אך אם יש לכם כבר ויזה למרוקו, בהמשך נזכיר בקצרה כמה מהמקומות הפחות מוכרים עבור מי שרוצה להעמיק את ההכרות שלו עם מדינה נפלאה זו.

אתרי החובה כוללים את:

מרקש – בירתה ההיסטורית של מרוקו, ואחת האטרקציות האקזוטיות ביותר. מוקדי המשיכה העיקריים הם העיר העתיקה, השווקים וכיכר ג‘מע אל פנה המתמלאת מידי ערב באווירת אלף לילה ולילה. יש בה אתרים מרהיבים רבים והיא ללא ספק שום ביקור במרוקו לא יהיה שלם ללא ביקור במרקש.

קזבלנקה – העיר הגדולה ביותר במרוקו. זוהי עיר מודרנית בעלת חשיבות כלכלית ועם פחות אטרקציות היסטוריות אותנטיות. האטרקציה המרכזית של העיר היא מסגד חסן השני וחופי הים. כאן נמצא שדה התעופה מוחמד החמישי, זהו שדה התעופה העמוס ביותר במרוקו ורבות מהטיסות מגיעות לכאן.

פאס – זוהי העיר השנייה בגודלו במרוקו וחיים בה כשני מילון תושבים. בעיר העתיקה של פאס, הנחשבת לעיר העתיקה הגדולה בעולם, תוכלו למצוא את רוב הקסם והאטרקציות. מומלץ לבקר וללכת לאיבוד בין הסמטאות.

אגאדיר – אגאדיר מתאימה למי שמחפש נופש על חוף הים. מקום נעים שאפשר לבלות בו בחופים, מסעדות ובתי מלון. אך גם לזכות בטעימה משוק מרוקאי אותנטי ואתרי הטבע של מרוקו. יש כאן מוזאון עירוני נחמד וגנים בוטניים עם תצוגת ציפורים.

רבט – עיר מודרנית, עם שורשים עתיקים, המשמשת כבירתה של מרוקו המודרנית. זוהי העיר השביעית בגודלה במרוקו והיא שוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי. היא מרכז תרבותי וחינוכי חשוב של מרוקו, וגם בעולם הערבי בכלל.

Morocco Fountain


מרקש – אווירת אלף לילה ולילה

בעיני רבים מרקש היא גולת הכותרת של הביקור במרוקו. בעוד רבאט היא הבירה הפוליטית, וקזבלנקה היא הבירה הכלכלית, מרקש היא הבירה ההיסטורית והתרבותית של מרוקו. העיר המדברית נמצאת למרגלות הרי האטלס, ורוב תושביה הם ממוצא ברברי. יש בה כמיליון תושבים וזו העיר הרביעית בגודלה במרוקו.

מרקש הוקמה במאה האחת עשרה והיא התפתחה להיות עיר מסחר חשובה המקשרת בין ערי החוף לבין אפריקה השחורה. יוסוף בן תאשפין ייסד את העיר ובתקופתו נבנו מערכות השקיה מתוחכמות הנמצאות בשימוש עד עצם היום הזה. במאות ה 16 וה 17 העיר עברה לשליטת השושלת הסעדית והם בנו את קברי הסעדים המרשימים.

העיר ידועה בכינוי ”העיר האדומה“, כינוי שניתן לה על שם הצבע המאפיין את בתי העיר העתיקה. בשנת 1985 היא הוכרזה כאתר מורשת עולמי ותיירים רבים מבקרים בה. העיר העתיקה היא כמובן האטרקציה המרכזית של מרקש והיא ידועה בסמטאותיה הצבעוניות ושווקיה הססגוניים.

לעיר גם היסטוריה יהודית עשירה, כבר בסוף המאה ה 14 כאשר הגיע אליה רבי אפרים אנקווה, הייתה בה קהילה מפותחת. ולאחר גירוש ספרד יהודים רבים התווספו לקהילת העיר. בעיר פעלו בתי כנסת, ישיבות והיו בה חיי קהילה מפותחים. גם היום ישנם יהודים מעטים המתגוררים בעיר.

אחד המקומות הפופולריים ביותר בקרב התיירים המבקרים כאן הוא כיכר ג‘מע אל פנה. הכיכר הומה בדוכני מזון, מגלי עתידות, קוסמים, מאלפי נחשים, מספרי סיפורים ועוד דברים הסוחפים את הדמיון. וברחובות מסביב לכיכר תוכלו למצוא את השווקים המפורסמים של מרקש, הכוללים את שוק העורות, הבשמים, התבלינים, הנעליים, והשטיחים. כדאי גם לבקר גם בקברי הסעדים המרשימים, מסגד קוטביה, מדרסת בן יוסף, ארמון באהיה, והגנים הבוטניים.

למרות שהעיר יבשה ברוב ימי השנה, הזמן האידאלי לבקר בה הוא בעונות המעבר בהן הטמפרטורות יותר מתונות.


קזבלנקה – הבירה הכלכלית של מרוקו

מרכזה הכלכלי של מרוקו, ובמקרים רבים שער הכניסה אל המדינה. זוהי עיר נמל לחופי האוקיינוס האטלנטי, ומיקומה האסטרטגי הפך אותה להיות העיר הגדולה ביותר במרוקו עם קרוב ל 5 מיליון בני אדם. מלבד הנמל יש בה נמל תעופה בינלאומי, מערך רכבות מפותח וכבישים חשובים עבור הכלכלה של מרוקו.

עיקר ההתפתחות של העיר החל במאה התשע עשרה והעשרים, ולכן אין לה את הקסם האקזוטי של ערים כמו מרקש ואגאדיר, היא בעיקר עיר מודרנית. בנייניה המציגים אדריכלות מודרנית ויש בה שדרות רחבות, מרכזי קניות והרבה מאוד השפעה צרפתית. אך אל תטעו, יש כאן מה לראות ומה לעשות, וכדאי להקדיש מעט זמן לקזבלנקה.

בעיר התפתחה גם קהילה יהודית גדולה אשר בשיאה מנתה למעלה מ 100,000. אך כיום יש בה כאלפיים יהודים בלבד.

האטרקציה המרכזית של קזבלנקה היא מסגד חסן השני. המסגד, שבנייתו החלה ב 1986, נפתח לציבור ב 1993. זהו המסגד השני בגודלו בעולם, לאחר המסגד במכה. רחבת המסגד יכולה להכיל 80,000 מתפללים, ועד כ 25,000 באזור התפילה. המסגד נושק לקו המים והוא כולל צריח המתנשא לגובה של 210 מטר – מה שהופך אותו לצריח המסגד הגבוה בעולם. בראשו קרן לייזר המורה את הכיוון למכה. ניתן לבקר במסגד, גם אם אינכם מוסלמים, אך הכניסה בתשלום וניתן לעשות זאת רק במסגרת סיור מודרך.

לאורך החוף תוכלו למצוא חופי ים, מסעדות ובתי מלון.


פאס – ירושלים של מרוקו

העיר פאס היא עוד אחת מאתרי החובה של מרוקו. זוהי עיר גדולה שהלכה והתרחבה במשך השנים והיא מחולקת ל 3 חלקים: פאז הישנה שנבנתה במאה השמינית, פאס החדשה שנבנתה במאה ה 14 והעיר החדשה שנבנתה בראשית המאה העשרים בתקופת הכיבוש הצרפתי. יש רבים המכנים את העיר פאס כ“ירושלים של מרוקו“.

ביקור בעיר פאס הוא ממש מסע בזמן. כאן עדיין תוכלו לראות בורסקאים המעבדים את העורות בשיטות מסורתיות. כדרים ואמני נחושת, ואפילו רופאים מסורתיים הרוקחים תרופות מצמחי מרפא.

קברו של אידריס השני, מייסד העיר, הוא אחת האטרקציות של העיר. זהו אתר עליה לרגל עבור המקומיים המאמינים בסגולותיו למזל טוב ופוריות. הכניסה מותרת רק למוסלמים, אך ניתן לראות את המראה החיצוני של המקום. הלב ההיסטורי של העיר הוא מוקד המשיכה העיקרי. זוהי עיר עתיקה המוקפת בחומות מהמאה ה 13, ולאורכה מספר שערי כניסה מרשימים. כאן תוכלו למצוא מבוך של סמטאות שוק מתפתלות, וביניהן מסגדים מפוארים.

פאס נמצאת באזור הרמה במרכז מרוקו. מבחינת מזג האוויר הזמן המומלץ לביקור הוא החל מחודש אפריל ועד תחילת יוני, או סוף אוגוסט עד אמצע נובמבר. ספטמבר נחשב לתקופה העמוסה ביותר בתיירים.


אגאדיר – עיר הנופש של מרוקו

אגאדיר נמצאת בדרום מערב מרוקו, לחופי האוקיינוס האטלנטי. היא החלה בתור מושבה פיניקית, ובהמשך פיתחו אותה הפורטוגזים כעיר נמל. כיום יש בה כ 600 אלף תושבים.

העיר אגאדיר בנויה סביב מפרץ ציורי והיא נחשבת לאחת מעיר הנופש של מרוקו. מבקרים בה אירופאים רבים בשל מזג האוויר החם המאפשר להם להימלט מהקור של אירופה, ויש בה גם תיירות פנים. אנשים מגיעים לכאן ליהנות מבתי המלון, גלישת גלים ואף ניתן לצאת מכאן לטרקים בהרים. יש בה שפע של מסעדות, הכוללות מטבחים בינלאומיים, וזהו מקום טוב לנוח ולהירגע.

למרבה הצער מרכזה ההיסטורי של העיר נחרב ברעידת אדמה קשה שהתחוללה כאן ב 1960. אך למרות רעידת האדמה, עדיין נשארו כמה מקומות מעניינים שניתן לבקר בהם כגון הקסבה העתיקה של העיר. זוהי מצודה שנבנתה במאה החמש עשרה על מנת להגן על העיר מפלישה פורטוגזית, וכיום עמדת תצפית מעולה על רצועת החוף. גם שוק אל חאד מספק קצת מהאותנטיות שהלכה לאיבוד. זהו שוק מקורה וגדול בו ניתן למצוא הכל, החל מכלי בית ותבלינים ועד מזכרות לתיירים. לא לשכוח להתמקח!

אם הגעתם לאגאדיר, כדאי לבקר ב ”עמק גן העדן“, פינת טבע קסומה המסתתרת בין רכסי ההרים ומלאה במעיינות וברכות טבעיות.

באגאדיר מזג אוויר ים תיכוני והתקופה המומלצת לביקור בה היא בין החודשים מאי לספטמבר, זוהי התקופה שניתן לבלות בחופים. בתקופה זו יש בה גם פסטיבלים רבים.


רבט – בירתה של מרוקו

רבט בירת מרוקו היא עיר בעלת אווירה מודרנית. למרות שהיא נחשבת לעיר חדשה, היא התפתחה מתוך עיר פיניקית עתיקה, שבהמשך הייתה מושבה רומאית. בסוף המאה ה 12 העיר התפתחה ושימשה, לזמן קצר, כבירתה של שושלת אל־מוואחידון. בתקופה זו נבנו בה חומות העיר והחלה בנייתו של המסגד הגדול בעולם (לאותה התקופה), עבודה שלא הושלמה. מגדל חסן, אחד מסמלי העיר הוא למעשה צריך המסגד שבנייתו מעולם לא הסתיימה. כמו ערים רבות במרוקו, גם כאן פעלה קהילה יהודית משגשגת.

מגדל חסן ומאוזולאום מוחמד ה-5 הסמוך נחשבים לאחד מאתרי החובה של העיר. המגדל שלא הושלם מתנשא לגובה של 44 מטר, כחצי מהתכנון המקורי. במאוזולאום טמון מלך מרוקו מוחמד החמישי והמלך חסן השני. יש כאן משמר מלכותי הלבוש בביגוד מסורתי וניתן לבקר ללא תשלום (יש להגיע בלבוש צנוע).

גם קסבת אודייה היא מקום שכדאי לבקר בו. הכניסה לקסבה היא דרך שער אודאיה שהוקם במאה השתיים עשרה. למקום יופי ציורי וממנה ניתן להשקיף על נהר רגרג ונופי האוקיינוס האטלנטי. יש כאן גן אנדלוסי ושכונת מגורים שמעניין לסייר בה. ברבאט תוכלו גם למצוא מוזאון ארכאולוגי מעניין וגם חיות.


Rue Bin Souaki, Morocco

הפנינים הפחות ידועות של מרוקו

רשימת הערים הקסומות שהזכרנו היא רק רשימה חלקית של המקומות שאפשר לבקר בהם. אם יש לכם כבר ויזה אלקטרונית למרוקו, ויש לכם את הזמן, אולי תרצו גם להכיר את המקומות הבאים:

שפשוואן – העיר שפשוואן נמצאת בצפון מערב מרוקו. הצבע השולט בסמטאותיה העתיקות הוא כחול, ולכן היא זכתה בכינוי העיר הכחולה. היא נמצאת על מורדות ההרים ופירוש שמה הוא קרניים, על שם מראה ההרים אשר הזכיר למתיישבים הראשונים קרני עז.

העיר נוסדה במאה החמש עשרה, על ידי מולאי עלי בן מוסה, מסיבות אסטרטגיות – לצורך הגנה מפני פלישה פורטוגזית. היא משכה את קהילות השבטים המקומיים, ולאחר גירוש ספרד הגיעו אליה גם יהודים רבים. יש האומרים כי הצבע הכחול הוא תרומתם של היהודים שבחרו בצבע זה בהשפעת תורת הקבלה.

זוהי עיר תיירותית פופולריות, גם בגלל ייחוד שלה וגם בגלל סמיכותה לטנג‘יר והמובלעת הספרדית סאוטה.

מקנס -לא הרחק מעיר הבירה רבאט נמצאת מקנס, גם כן מקום קסום ואותנטי, אך קצת יותר שקטה ופחות מתוירת בהשוואה לפס ומרקש. היא ידועה מאוד בזכות הבנייה המפוארת והגנים המרהיבים. כאן נמצא ארמון המלך, המשקף היטב את יופייה של העיר. כדאי לראות את השער המרהיב ’באב אל מנסור‘ הססגוני, כיכר אל הדים הסמוכה והמאוזולאום של מולאי איסמעיל (גם לא מוסלמים יכולים לבקר כאן).

סלא – מול הבירה ראבט, בצידו שני של הנהר נמצאת העיר סלא. העיר עשירה במונומנטים דתיים ויש בה גם רובע יהודי מפותח. כאן תוכלו לשוטט בסמטאות ושווקים, לראות מסגדים מסוגננים ואת המדרסה העתיקה מהמאה ה 14; זהו מבנה ששימש ללימוד האיסלאם והוא מבטא היטב את האדריכלות המרוקאית. העיר ידועה בעבודות הקדרות המסורתיות.

אסילה – עיירת חוף בצפון מרוקו. שקטה ורגועה. יש בה חופים יפים והשפעה ספרדית חזקה המעניקה לה סגנון קצת שונה. בעיר ישנם פסטיבלים שונים, כמו למשל פסטיבל האומנות המתרחש בחודשי הקיץ ובו הקירות מעוטרים בציורים צבעוניים. כדאי לבקר בתקפה זו.

ויש גם מקומות נוספים שלא הזכרנו כמו מקנס, לראצ‘ה, אל ג‘דידה, טנג‘יר ועוד. ויזה למרוקו מקנה לכם 30 יום לטייל במדינה, והאמת שזה לא מספיק בשביל לראות את כל המקומות היפים והמעניינים שיש בה.

ויזה אלקטרונית למרוקו

יש שני דברים חשובים שהשתנו לגבי התיירות במרוקו. הדבר הראשון הוא כינון היחסים הדיפלומטים עם מרוקו המאפשר לנו ליהנות מטיסות ישירות למרוקו. בעבר היינו צריכים להגיע דרך מדינה שלישית, דבר המייקר באופן משמעותי את עלות הטיול. כיום ניתן להגיע ישירות מישראל ולחסוך בעלויות וזמן.

השינוי השני הוא לגבי הויזה למרוקו, כיום ישנה ויזה אלקטרונית למרוקו, אותה ניתן להנפיק באמצעות האינטרנט. ניתן להגיש את הבקשה עד 3 ימים לפני מועד הטיסה, אך כמובן שלא מומלץ להשאיר זאת לרגע האחרון. ויזה אלקטרונית למרוקו ניתנת לתקופה של 180 יום, ומניין 30 הימים נספר רק מרגע הכניסה למדינה, כך שבאמת אין סיבה להשאיר זאת לרגע האחרון.

הנפקת ויזה אלקטרונית למרוקו

לצורך הנפקת ויזה למרוקו יש למלא טופס מקוון באתר המופעל על ידי ממשלת מרוקו. יש להקליד את פרטי הדרכון ולהעלות תמונה ברורה. שימו לב כי ישנן דרישות מדויקות לגבי מאפייני התמונה. תדרשו להכניס גם את מספר הטלפון, כתובת המייל, תחום העיסוק ותאריך כניסה משוער למדינה. וודאו כי כל הפרטים נכונים לפני שאתם שולחים את הטופס. שימו לב כי הטופס אינו בעברית, לכן יתכן כי תעדיפו לפנות לשירות הנפקת ויזה למרוקו, כמו למשל השירות של חברת ויזה.נט.

התשובה מגיעה במייל לאחר 3 ימי עבודה, שימו לב כי שבת וראשון אינם נחשבים לימי עבודה במרוקו. לאחר קבלת הוויזה יש להדפיסה ולהציגה בשדה התעופה. הנפקת ויזה אלקטרונית כרוכה בתשלום, עדיף לעשות זאת באמצעות חברת ויזה.נט, על מנת להיות בטוחים שבקשתכם לא תדחה בגלל טעויות מיותרות.